קונדילומה אקומינטה

מחלה נפוצה מאד. שכיחות מדוייקת אינה ידועה כיון  היא שבמקרים רבים המחלה רדומה או סמויה וקשה לזיהוי .

 המחלה נגרמת ע"י וירוס ה- HPV (Human Papiloma Virus) אשר לו לערך 200 תת זנים, מהם כ-100 מזוהים.. וירוס זה גורם להיווצרות יבלות על-פני אברי המין הגבריים, הנשיים, סביב ובתוך אזור פי הטבעת ולעיתים אף ברירית הפה. 
במרבית המקרים אלו זיהומים חולפים, אולם נמצא קשר ישיר והדוק בין הדבקות בתת-זנים ספציפיים של וירוס ה- HPV (זנים 16,18,31) לבין התפתחות נגעים ממאירים על אברי המין, לרוב מדובר בסרטן תאי קשקש (Squamous Cell Carcinoma), אצל נשים עלול להתפתח סרטן צוואר הרחם.

נמצא שגורמי הסיכון להתפתחות הממאירות הם: זן הווירוס, משך זיהום ארוך, עישון סיגריות, מצב חיסוני ירוד ומיקום הנגע.

מראה הנגעים:Condylomata acuminate - מדובר בנגעים יבלתיים, כרוביתיים בגוון אפרפר או בגוון העור. קוטר ממוצע של יבלות אלו הינו 2-5 מ"מ אולם קיימים גם נגעים מיקרוסקופיים או נגעי ענק אשר קוטרם עשוי להגיע למספר ס"מ.
בגברים הנגעים מופיעים לכל אורך איבר המין ,  בין כיס האשכים לאזור פי הטבעת וכן בפי הטבעת. עירוב של כיס האשכים עצמו נדיר ומהווה 1% מהמקרים.
בנשים הנגעים מופיעים על פני רירית איברי המין החיצוניים, בנרתיק, בצוואר הרחם ובאזור פי הטבעת. הנגעים עשויים להיות לחים כאשר הם מופיעים באזורים סגורים. בנשים עשויה להיות החרפה בתפרחת במהלך תקופת ההיריון.


צורת ההדבקה:
המחלה מועברת ע"י מגע, ומאחר והנגעים אופייניים לאברי המין, המחלה מועברת ע"י מגע מיני עם אדם חולה או נשא. ככל שתדירות המגע המיני עולה או ככל שהיחסיים טראומתיים יותר, סיכון ההדבקה עולה. אך לעיתים די במגע מיני בודד כדי להידבק במחלה.


בירור:
בכל חשד להופעת נגע יבלתי חדש על-פני איברי המין או סביבתם, יש לפנות ולהיבדק ע"י רופא עור, שבמרבית המקרים יוכל לזהות על-נקלה את המחלה, זאת לאור שיעורי ההדבקה הגבוהים. חשוב להדגיש כי במקרה של זיהוי המחלה יש ליידע את בן הזוג ולשלוח גם אותו לבדיקה, כדי  למנוע מצב בו בני הזוג ידביקו אחד את השני  שוב ושוב, וזאת במקרה שרק אחד מבני הזוג מטופל בעוד שבן הזוג השני אינו מודע כי גם הוא חולה במחלה.  צריך לזכור  שהזנחה טיפולית עלולה לגרום לממאירות. 

אישה שהיא או בן זוגה חלו במחלה, צריכה להיבדק על ידי רופא נשים בכדי לוודא שאין נגעים באיברי המין הפנימיים המצריכים טיפול וזאת בשל הסיכון לסרטן צוואר הרחם.


מאחר וניתן להידבק ביותר ממחלת מין אחת, על החולה לעבור גם בדיקות לשלילת מחלות מין נוספות כגון איידס ועגבת.

עובדות חשובות ולא תמיד ידועות:

90% מהזנים אינם בעייתים כלל.  10% עלולים לגרום לסרטן צואר הרחם אצל נשים ( נדיר ביותר בארץ). אצל גברים בארץ  כמעט ואין  בכלל מקרים של התמרה ממארת.

אין צורך בכל עיבוד מיוחד, פרט לבדיקה סרולוגית (בדיקת דם) של מחלות מין נוספות. אם רוצים לאפיין הזן, ניתן לבצע בדיקת PCR .

אין צורך לחפש הנגיף ברקמות שונות. מטפלים רק היכן שיש יבלות. אם יש ספק ניתן להשתמש בחומצת חומץ.

ללייזר דו תחמוצת הפחמן לכשעצמו אין  בהכרח יתרון על שיטות דסטרוקטיביות אחרות. הקפאה נחשבת ע"י רבים מהמטפלים כקו ראשון של טיפול , גם בקונדילומות פריאנליות ( ראה למטה). תמיד ישארו וירוסים ברקמה. התגובה הסופית מותנית בתגובת מערכת החיסון של החולה. מקובל היום לשלב תרופות המשפעלות מערכת החיסון יחד עם שיטות דסטרוקטיביות.

לסיכום, לרוב לא מסוכן (וניתן לבדיקה בקלות), אין טיפול קורטיבי (מרפא מוחלט), בעיה נפוצה שעיקרה בעומס הפסיכולוגי והחרדה יותר מאשר בסיכונים של ממש.

טיפול :

קיימות אפשרויות טיפול רבות, כאשר הבסיס לכולן הוא פגיעה והרס שכבת העור בה נמצא הנגע ובו הוירוסים. השיטות רבות ומגוונות וכוללות שימוש בחנקן נוזלי, רעלנים הנמרחים על העור ( פודופילין= קונדילוקס) ע"י הרופא או החולה, משחות שונות, ( אלדרה - המפעילה את מערכת החיסון כנגד הנגיף)  צריבה ע"י מחט חשמלית או ע"י קרן לייזר ובמקרים קיצוניים אף הסרת הנגע בפעולה כירורגית.

ניתן לשלב שיטות שונות , דבר המעלה בדר"כ סיכויי ההצלחה.
כמובן שהטיפול מותאם ע"י רופא העור תוך התייעצות עם החולה.

האמור לעיל מהווה מידע חלקי  וכללי בלבד ואינו מחליף הבדיקה הרפואית והייעוץ הפרטני הנדרשים לפני כל טיפול