טיפול בויטיליגו

 

ויטיליגו הוא מצב בו מופיעים בעור כתמים לבנים כתוצאה מחסר פיגמנט. כתמים אלו יכולים להימצא בכל אזור בגוף. בד"כ מופיעים הכתמים הלבנים באופן דומה בשני צדי הגוף.


אזורי מעורבות שכיחים למחלה הם:

  • פנים
  • שפתיים
  • ידיים
  • רגליים
  • אזור אברי המין

למי יש ויטיליגו?

לכל 2 מתוך 100 איש יש ויטיליגו. כמחצית מאותם אנשים מפתחים ויטיליגו לפני גיל 20. לחמישית מהם יש קרוב משפחה שיש לו ויטיליגו. רוב האנשים עם ויטיליגו הם בריאים באופן כללי.

מה קובע את צבע העור?

הפיגמנט שקובע את צבע העור, השיער, והעיניים, נקרא מלנין. המלנין מיוצר בתאים הנקראים מלנוציטים. אם תאים אלה מתים או לא יכולים לייצר מלנין, העור הופך בהיר יותר או לבן לגמרי.

מה גורם לויטיליגו?

ויטיליגו הוא תוצאה של היעלמות המלנוציטים בעור. איש לא יודע מדוע, אך קיימות ארבע תאוריות:

1. ייתכן שתאי עצב בעלי תפקוד פגום מפרישים חומרים רעילים, שפוגעים במלנוציטים.

2. ייתכן שהמערכת החיסונית של הגוף הורסת מלנוציטים. חוקרים חושבים שייתכן שהגוף פוגע בפיגמנט כי הוא מזהה אותו בטעות כחומר זר.

3. ייתכן שתאים יוצרי-מלנין הורסים את עצמם. כאשר נוצר פיגמנט, עלולים להיווצר תוצרי לוואי רעילים, שהורסים מלנוציטים.

4. ייתכן שקיים פגם גנטי, שהופך את המלנוציטים לפגיעים.

כיצד מתפתח ויטיליגו?

המהלך והחומרה של אובדן הפיגמנט שונים אצל כל אדם עם ויטיליגו.

אנשים בהירי עור בד"כ שמים לב לניגוד בין אזורי הויטיליגו לבין העור הנורמלי בקיץ, כאשר העור הנורמלי שזוף. במשך כל השנה, הויטיליגו יותר בולט באנשים עם עור כהה. במקרים קשים, אנשים עלולים לאבד פיגמנט בכל אזורי הגוף. אין כל דרך לחזות מראש כמה פיגמנט יאבד כל אחד.

בויטיליגו טיפוסי נראים אזורים של עור לבן. עם זאת, דרגת החסר של הפיגמנט יכולה להשתנות בכל כתם של ויטיליגו, ואף ייתכנו הבדלי פיגמנט באזורים שונים באותו הכתם.

לעיתים קרובות הויטיליגו מתחיל באיבוד מהיר של פיגמנט. התהליך ממשיך, עד שמסיבה לא ידועה הוא נפסק. מחזורים של איבוד פיגמנט, שאחריהם תקופה בה הפיגמנט אינו משתנה, יכולים לחזור שוב ושוב.

נדיר שפיגמנט העור בחולי ויטיליגו חוזר מעצמו. אנשים המאמינים שאין להם יותר ויטיליגו בעצם איבדו את כל הפיגמנט שלהם בכל עור הגוף. לכן אין להם יותר כתמים שמנוגדים לצבע העור. העור שלהם כולו בצבע אחד, אך עדיין יש להם ויטיליגו.

מהו הטיפול בויטיליגו?

לפעמים הטיפול הטוב ביותר בויטיליגו הוא לא לטפל בכלל. באנשים עם עור בהיר, הימנעות משיזוף של העור הנורמלי, תגרום לכך שכמעט לא ניתן יהיה לשים לב לכתמי הויטיליגו.

לעור הלבן של הויטיליגו אין הגנה טבעית מהשמש. אזורים אלה נכווים בקלות, ולכן יש להשתמש במסנן קרינה עם מקדם הגנה לפחות 15, בכל האזורים של ויטיליגו שאינם מכוסים ע"י בגדים. יש להימנע מחשיפה לשמש כאשר היא במלוא עוצמתה.

הסתרת כתמי הויטיליגו עם מייק-אפ,  או צבעים ( כמו  לשיזוף עצמי), היא דרך קלה ובטוחה לטשטש אותם:

- ישנם מוצרים קוסמטיים עמידים במים המתאימים כמעט לכל סוגי העור.

- תכשירים  כמו אילו לשיזוף עצמי מכילים חומר שהופך את צבע העור לשזוף, ללא צורך במלנוציטים. הצבע דוהה בהדרגה משך כשבוע..

- קעקוע של מעט צבע באזורים קטנים, יכול גם הוא לעזור.

כל השיטות הללו אינן משנות את המחלה, אך הן יכולות לשפר את ההופעה.

אם מסנני קרינה ואמצעי הסתרה אינם מספקים, ניתן לפנות לטיפולים אחרים.

טיפולים אחרים יכולים להיות מכוונים להחזרת הפיגמנט הנורמלי (רה-פיגמנטציה), או להרס הפיגמנט שנותר (דה-פיגמנטציה). אף אחת מהשיטות להחזרת הפיגמנט אינה ריפוי מוחלט וקבוע.

טיפולים להחזרת הפיגמנט:

סטרואידים מקומיים

משחות המכילות מרכיבים סטרואידים יכולות להיות יעילות בהחזרת הפיגמנט לאזורים קטנים של ויטיליגו. ניתן להשתמש בהן יחד עם טיפולים אחרים. חומרים אלה יכולים להפוך את העור לעור דק, או אפילו לגרום לסימני מתיחה באזורים מסוימים. השימוש מתבצע בהשגחת רופא עור.

פרוטופיק או אלידל- משחות המדכאות פעילות יתר של מערכת החיסון, באורח מקומי.

משחות המדכאות את פעילות מערכת החיסון באורח מקומי. נועדו בראשית לשימוש בדלקת עור אטופית אולם ערכן רב במצבים אוטואימוניים אחרים , כמו ויטיליגו.

פוטותרפיה

א.  PUVA

צורת טיפול בה ניתנת תרופה (דרך הפה) הנקראת פסורלן, שהופכת את העור לרגיש מאד לאור. לאחר נטילת התרופה, מטופל העור עם סוג מיוחד של אור אולטרה-סגול, הנקרא UVA. לטיפול זה דרוש ציוד רפואי מיוחד, והוא ניתן תחת פיקוח קפדני של רופא עור.

לפעמים, כשהויטיליגו מאד מצומצם, ניתן למרוח פסורלן על העור לפני הטיפול ב- UVA.

לטיפול ב- PUVA יש סיכוי של 50-70% להחזיר צבע לפנים, ל-trunk, ולזרועות ולירכיים. כפות ידיים ורגליים לא מגיבות היטב. בד"כ דרושה לפחות שנה של טיפולים דו-שבועיים.

תופעות לוואי של PUVA כוללות תגובות הדומות לכוויות מהשמש. בשימוש ממושך, תתכן הופעה של נמשים כתוצאה מהטיפול, ויש סיכון מוגבר של סרטן עור. כיוון שפסורלן הופך את העיניים מאד רגישות לאור, חובה לחבוש משקפי שמש חוסמי UVA מרגע נטילת הפסורלן ועד לשקיעת השמש באותו יום. הגנה זו על העיניים דרושה למניעת סיכון מוגבר לירוד (קטרקט).

הטיפול ב-PUVA אינו ניתן בד"כ לילדים מתחת לגיל 12, לנשים בהריון או מיניקות, או לאנשים במצבים רפואיים מסוימים. .

כיום, עקב תופעות הלואי, פחת עד מאד השימוש בטיפול זה והוא שמור בעיקר לצורה מקומית, בה נמרחת תמיסת הפסורלן על פני האור הנגוע, טרם החשיפה לאור העל סגולי, ללא מתן טבליות.

ב.  אור על סגולי B צר טווח

נמצא שהשימוש באור על סגולי B צר טווח, נושא את אותן היתרונות של הטיפול ב-PUVA  אך עם הרבה פחות תופעות לוואי ולפיכך זהו היום הטיפול המקובל בעולם. הטיפולים הניתנים בתוך תא סגור .דרושים לרוב כעשרים שלושים טיפולים להשגת תוצאה .

ג.  לייזר או אור על סגולי ממוקד

מדובר בלייזר או אור ממוקד  בטווח הקרינה האולטרה סגולה מסוג  UVB, בדומה לטיפול הקודם, אלא שטיפול זה בטוח יותר מעצם היותו מוגבל רק לנגעים ולא לעור הבריא ומתאים לאיזורים מוגבלים ( פנים למשל) , לילדים וכיוב'.

השתלת עור

העברת עור מאזורים נורמלים לאזורי ויטיליגו היא טיפול שאינו נפוץ, והוא יעיל רק לקבוצה מאד קטנה של חולי ויטיליגו. בד"כ אין חזרה מלאה של הפיגמנט באזורים המטופלים.

טיפולי דה-פיגמנטציה

לחלק מהחולים עם ויטיליגו נרחב, הטיפול המעשי ביותר הוא להוציא את הפיגמנט שנשאר בעור הנורמלי, ולהפוך את עור הגוף כולו לצבע לבן אחיד. טיפול זה נעשה עם חומר שנקרא מונובנזיל-אתר, המסיר את הפיגמנט לצמיתות. הטיפול אורך כשנה עד להשלמתו.  באיזורים מוגבלים ניתן לבצע הטיפול ע"י לייזר מסוג רובי.

הטיפול בויטיליגו בילדים

בד"כ לא ניתן לילדים טיפול אגרסיבי. מסנני קרינה והסתרת הנגעים הם בד"כ הטיפולים המתאימים ביותר. ניתן לטפל בסטרואידים מקומיים,  פרטוטופיק או אלידל,. PUVA בד"כ אינו מומלץ עד אחרי גיל 12, וגם אז יש לשקול היטב את הסיכונים מול התועלת של הטיפול. הטיפול בלייזר או אור ממוקד יכול להיות אלטרנטיבה במקרים המתאימים.

האם ויטיליגו ניתן לריפוי?

המחקר לגבי ויטיליגו נמשך, והתקווה היא שיפותח טיפול חדש. כיום, הסיבה המדויקת לויטיליגו אינה ידועה, ולמרות שקיים טיפול, אין ריפוי מוחלט.

  האמור לעיל מהווה מידע חלקי  וכללי בלבד ואינו מחליף הבדיקה הרפואית והייעוץ הפרטני הנדרשים לפני כל טיפול